סושימן בע"מ ואח' נ' קראונט ואח'

החלטה

1.לפני בקשה להורות לתובעים להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, היה והתביעה תידחה.

רקע עובדתי וההליכים בתיק:

2.התובעת 1 שכרה מאת הנתבעות 4 ו-5 את המסעדה שבבעלותן ברחוב שמאי 13 בירושלים (להלן: "המסעדה"). הסכם השכירות שנחתם ביום 16.12.2008 היה הסכם לשנה וכלל שכירות של המקרקעין והציוד המצוי במסעדה (להלן: "הסכם השכירות") .

3.התובע 2 הוא בעל המניות של התובעת 1 ומורשה החתימה מטעמה, ועל כן הוא ניהל את המשא ומתן עם הנתבעת 4.

4. הנתבעת 4 היא שותפות רשומה והשותפים בה הם הנתבע 3 והנתבעת 5, ומכאן שגם נתבעים אלו היו שותפים למשא ומתן בין הצדדים.

5.במועד החתימה על הסכם השכירות , המסעדה הופעלה על ידי חברת מלקי בע"מ. בסמוך, למועד החתימה על הסכם השכירות חתם הנתבע 2 על זיכרון דברים עם חברת מלקי בע"מ ומכוחו התחייבה האחרונה להעביר לידו את פעילות המסעדה, המוניטין והציוד שמצוי במסעדה. זיכרון דברים זה היה מותנה בכך שהנתבע 2 ישכור את המסעדה מבעלי הנכס, קרי הנתבעים 3-5.

6.התובעים קיבלו את החזקה במסעדה לידם במהלך חודש דצמבר 2008, אך התקשו בניהולה. במועד ששנוי במחלוקת הפסיקו התובעים לשלם לנתבעים 3-5 שכר דירה, ובסופו של יום סגרו את המסעדה. בנקודה זו אציין כי בכתב התביעה לא ציינו התובעים באיזה מועד הפסיקו לשלם שכר דירה, אך הנתבעים 3-5 טוענים כי התשלום האחרון היה בגין חודש אפריל 2009.

7.ביום 28.8.09 התובעים התקשרו, לטענתם, עם הנתבעים 1 ו-2 בהסכם למכירת פעילות המסעדה והציוד המצוי בה. התובעים לא צירפו את ההסכם שנחתם, ככל שנחתם, עם הנתבעים 1 ו-2, אך כן צירפו שני שקים שנמסרו לידם, לטענתם, באותו מועד. מעיון בשקים עולה כי הם רשומים לטובת התובעת 1 בלבד.

8.אין חולק כי הנתבעים 1 ו-2 קיבלו את החזקה במסעדה לידם והחלו בעבודות הריסה, לצורכי שיפוץ. הנתבעים 3-5 טוענים כי מסירת החזקה לידי הנתבעים 1 ו-2 הייתה שלא כדין ותוך הפרת הסכם השכירות, והם הודיעו על כך לכל הצדדים להליך זה.

9. כך או כך, השקים שהנתבעים 1 ו-2 נתנו לתובעת 1 חוללו, והתובעים ראו בכך הפרה של ההסכם שנכרת עימם.

10.לטענת התובעים הנתבעים 3-5 פעלו כדי לסכל את ההסכם שנכרת בין התובעים לנתבעים 1 ו-2, וכאן התביעה שבפני. התובעים דורשים בכתב התביעה מהנתבעים 1 ו-2 פיצויי בגין הפרת ההסכם, ומהנתבעים 3-5 פיצויי בגין גרם הפרת חוזה.

בנוסף טוענים התובעים כי כאשר הגיע למסעדה שוטר, הנתבע 4 צעק בקולי קולות כי התובע 2 מנסה לרמות את הנתבעים 1 ו-2 ו"לגנוב מהם 200,000 ש"ח על ציוד ישן". על יסוד טענה זו התובע 2 דורש פיצוי בגין לשון הרע.

11.במסגרת הליכי גישור שהתקיימו בתיק זה הגיעו התובעים והנתבעים 1-2 להסכם פשרה, ועל כן היום תלויה ועומדת רק התביעה שהוגשה כנגד הנתבעים 3-5.

הבקשה להפקדת ערובה:

12.הנתבעים 3-5 מבקשים כי בית המשפט יורה לתובעים להפקיד ערובה להבטחת הוצאות התובעים וזאת משני טעמים:

ראשית סיכוי התביעה הינם קלושים, שכן התובעים הם שהפרו את הסכם השכירות הן בכך שלא שילמו דמי שכירות כמוסכם, והן בכך שהעבירו את החזקה במסעדה לידי הנתבעים 1 ו-2 מבלי לקבל את הסכמת בעלי הנכס.

שנית, בשל מצבם הכלכלי הקשה של התובעים, היה והתביעה תידחה לא יהיה ניתן לפרוע את ההוצאות שיפסקו כנגד התובעים.

13.התובעים מתנגדים לבקשה זו וטוענים כי סיכויי התביעה טובים, ואין לחסום את גישתם לערכאות רק בשל מצבם הכלכלי הקשה.

דיון והכרעה: